לֹא לַיַּלְדוּת אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ

לֹא לַיַּלְדוּת אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ,
אֵין סָפֵק שֶׁהָיוּ קְשָׁיִים גַּם אָז,
אֲבָל לָעוֹלָם שֶׁהָיָה אָז אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ,
שֶׁאֲנָשִׁים הָיוּ אֲמִתִּיִּים וּמַמָּשׁ דִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה, הִסְתַּכְּלוּ לְךָ בָּעֵינַיִם, וְלֹא הִבִּיטוּ בְּךָ כְּמוֹ בְּעוֹד מָסָךְ,
הַכֹּל הָיָה תָּמִים יוֹתֵר, לֹא רַק בִּגְלַל שֶׁזּוֹ הָיְתָה יַלְדוּת, אֶלָּא כָּךְ הָיָה הָעוֹלָם.

אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה –

וּבְכָל זֹאת.