שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.

לֹא מוּסַר אֱלֹהֶיךָ וְלֹא תּוֹרַת הֶגְיוֹנְךָ.

כִּי רֹב הָאֲנָשִׁים לֹא יְכוֹלִים לְהַסְבִּיר בְּצוּרָה רַצְיוֹנָלִית מַדּוּעַ הֵם בּוֹחֲרִים בַּמּוּסָר. טוֹב, לְפָחוֹת לֹא אֵלֶּה שֶׁאֵינָם דָּתִיִּים. הֵם פָּשׁוּט יָנְקוּ זֹאת מֵהַבַּיִת וְזֶה הִשְׁתָּרֵשׁ בָּהֶם.

בְּזֶה אֵין כַּוָּנָתִי לוֹמַר שֶׁאֵין בַּמּוּסָר תּוֹעֶלֶת וְהַצְדָּקָה. הוּא פּוֹעֵל עַל בְּסִיס אֲמָנָה חֶבְרָתִית, כְּתוּבָה וְשֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה, הַמּוֹעִילָה לַכְּלָל. וּמִי שֶׁבּוֹחֵר בַּמּוּסָר בְּדֶרֶךְ כְּלָל חַיָּיו יִהְיוּ נְעִימִים יוֹתֵר.

אֲבָל אֲנִי לֹא בָּטוּחַ עַד כַּמָּה 'הַאֲמָנָה הַחֶבְרָתִית' הַזּוֹ נִמְצֵאת בְּתוֹדַעַת הָאֲנָשִׁים. הַנִּמּוּק הַבְּסִיסִי, הָרִאשׁוֹנִי עַל כָּל פָּנִים, הוּא – זֶה מָה שֶׁלָּמַדְתִּי בַּבַּיִת, כָּךְ אַבָּא שֶׁלִּי חִנֵּךְ אוֹתִי, זוֹ עֲצָתָהּ שֶׁל אִמִּי.

בְּאֹפֶן כְּלָלִי, רְחַק מִן הֶהָמוֹן!
הֶהָמוֹן הוּא פִּרְאִי וּבִלְתִּי מְרֻסָּן
הוּא אוֹהֵב מִשְׂחֲקֵי כַּדּוּרֶגֶל וְתָכְנִיּוֹת רֵיאָלֵטִי
וּבִכְלַל הוּא מִתְבּוֹסֵס בְּמֵי הָאַפְסַיִּים שֶׁל הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻׁתָּף הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר.
כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ, זֶה נִשְׁמָע מִתְנַשֵּׂא, אֲבָל אֲנִי מַעֲדִיף לְהִשָּׁמַע מִתְנַשֵּׂא מִלְּהִנָּזֵק.

מִצַּד שֵׁנִי, יֵשׁ גַּם חָכְמַת הֲמוֹנִים.
לִפְעָמִים דַּוְקָא הֶהָמוֹן יוֹדֵעַ לְזַהוֹת הֵיטֵב דָּבָר אֵיכוּתִי.
כַּנִּרְאֶה אִם דָּבָר מַצְלִיחַ יֵשׁ לְכָךְ סִבָּה טוֹבָה, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים – עִם הַצְלָחָה לֹא מִתְוַכְּחִים.

עוֹד אוֹמְרִים – מִילְיַרְד סִינִים לֹא טוֹעִים.
עַל כָּךְ יֵשׁ לִי הֲגִיג וָתִיק:
מִתּוֹךְ מִילְיַרְד אֲנָשִׁים בָּטוּחַ אֶחָד טוֹעֶה, אָז אִם מִילְיַרְד סִינִים אוֹמְרִים כֻּלָּם דָּבָר אֶחָד, אֵין סָפֵק שֶׁהֵם טוֹעִים!

כְּכָל שֶׁאָדָם מִתְבַּגֵּר (בעקבות קריאה בסנקה)
כְּכָל שֶׁאָדָם מִתְבַּגֵּר וּמַזְקִין הוּא מַרְבֶּה בְּחָכְמָה וּמַמְעִיט בְּעֹנֶג. כָּךְ לְפָחוֹת בַּמַּהֲלָךְ הַתַּקִין. וְאִלּוּ בִּצְעִירוּתוֹ הוּא מָלֵא תַּאֲוַת חַיִּים, אַךְ לֹא חָכָם בִּמְיֻחָד וְעוֹשֶׂה הַרְבֵּה שְׂטוּיוֹת.
אָז מָה עָדִיף, הַחַיִּים אוֹ הַחָכְמָה?
וְאוּלַי, כָּךְ הוּא מַסְלוּל הַחַיִּים הַתַּקִין. תְּחִלָּה, 'תַּעֲשֶׂה חַיִּים', וּמְאֻחָר יוֹתֵר, 'נְהַג בִּתְבוּנָה'.
כְּמוֹ כַּדּוּר, אוֹ חֵפֶץ אַחֵר, הַמֻּשְׁלָךְ בְּחָזְקָה וּמִתְגַּלְגֵּל עַל הָאָרֶץ. תְּחִלָּה, מְהִירוּתוֹ גְּדוֹלָה, אַךְ עִם הַזְּמַן, בִּגְלַל כֹּחַ הַחִכּוּךְ, הִיא מוּאֶטֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁהִיא נֶעֱצֶרֶת כָּלִיל.

כְּשֶׁיּוֹצְאִים לְטִיּוּל וּמְסַדְּרִים אֶת הַתִּיק
תָּמִיד מְנַסִּים לְהִזָּכֵר מָה עוֹד שָׁכַחְנוּ לָקַחַת
אֲבָל יֵשׁ דָּבָר אֶחָד אוֹתוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים נוֹטִים לִשְׁכֹּחַ –
שֶׁלְּטִיּוּל הָאַחֲרוֹן בְּחַיֵּינוּ אֵינֶנּוּ לוֹקְחִים דָּבָר.

לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קַיִץ?
כִּי בַּזְּמַן הַזֶּה אַתָּה קַץ בְּכָל דָּבָר –
בַּסְּפָרִים, בַּלִּמּוּדִים, בַּפּוֹלִיטִיקָה,
בְּכָל דָּבָר כָּבֵד, בְּכָל דָּבָר עָמֹק.
כָּל מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה זֶה לִשְׁכַּב עַל הַסַּפָּה
כְּשֶׁהַמְּזִגָּן דּוֹלֵק וְהַמּוּזִיקָה מְנַגֶּנֶת –
וְלֶאֱכֹל גְּלִידָה.

הֲרֵיאָלֵטִי הַכִּי טוֹב זוֹ הַפּוֹלִיטִיקָה.
אוֹסְפִים לְבַיִת גָּדוֹל 120 אֲנָשִׁים סַסְגּוֹנִיִּים, נוֹתְנִים לָהֶם לָרִיב אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי וּמִדֵּי פַּעַם לוֹמַר אִמְרוֹת-שָׁפֶר מַצְחִיקוֹת, בִּזְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ שְׂרוּעִים עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן, צוֹעֲקִים לְעֵבֶר הַמָּסָךְ מָה אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם וּמָה אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת.
נָכוֹן, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה גַּם מַשְׁפִּיעִים עַל חַיֵּינוּ בְּאֵיזֶשֶׁהוּ אֹפֶן, אֲבָל זֶה רַק הוֹפֵךְ אֶת הַתָּכְנִית לִמְעַנְיֶנֶת יוֹתֵר. תָּכְנִית רֵיאָלֵטִי אִינְטֶרְאַקְטִיבִית שֶׁכַּזּוֹ, אֵיךְ לֹא חָשְׁבוּ עַל זֶה קֹדֶם?

יֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁמַּטְרִידִים אוֹתִי עַכְשָׁו:
אֶחָד – אֲנִי צָרִיךְ לִקְנוֹת מִיץ.
שְׁנַיִם – עוֹד חָמֵשׁ מִילְיַרְד שָׁנָה הַשֶּׁמֶשׁ תָּמוּת וְהָאֱנוֹשׁוּת תִּכָּחֵד.

נִרְאֶה לִי שֶׁמָּה שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו זֶה לָלֶכֶת לַמַּכֹּלֶת וְלִקְנוֹת מִיץ.

יְהוּדִי קָם בַּבֹּקֶר
הַאִם צִיַּנְתִּי שֶׁהוּא יְהוּדִי?
וּבְכֵן, הוּא יְהוּדִי, יְהוּדִי קָדוֹשׁ.
וּבְכֵן, יְהוּדִי קָם בַּבֹּקֶר,
יְהוּדִי קָדוֹשׁ,
מַמְשִׁיךְ שׁוֹשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ –
וְאָכַל גְּלִידָה.
אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!

כְּשֶׁשְּׁנֵי חֶלְקִיקִים נִפְגָּשִׁים הֵם נִקְשָׁרִים וּמַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה מִיָּדִית גַּם מִמֶּרְחָק גָּדוֹל, בְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב בְּמִגְבֶּלֶת מְהִירוּת הָאוֹר.
זֶה נִקְרָא שְׁזִירָה קְוַנְטִית.

כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים נִפְגָּשִׁים הֵם נִקְשָׁרִים וּמַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה מִיָּדִית גַּם מִמֶּרְחָק גָּדוֹל, בְּאֹפֶן טֵלֶפָּתִי, בְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב בְּמִגְבֶּלֶת חֻקֵּי הַפִּיזִיקָה הַיְּדוּעִים לָנוּ.
זֶה נִקְרָא אַהֲבָה.

חֲפֹר בְּעַצְמְךָ וְתִמְצָא זָהָב
אִתּוֹ תּוּכַל לִקְנוֹת כָּל מָה שֶׁתִּרְצֶה
חוּץ מֵאַהֲבָה.
בִּשְׁבִיל אַהֲבָה תִּצְטָרֵךְ לְהַבִּיט גַּם מִחוּץ לְעַצְמְךָ.