מָשָׁל תֵּאוֹלוֹגִי-פּוֹלִיטִי

כְּשֶׁאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְחַם בַּאֲרָם הוּא קָרָא לְאַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאִים שֶׁאָמְרוּ לוֹ פֶּה אֶחָד:
עֲלֵה, וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ.
אָז הוּא קָרָא גַּם לְמִיכָיְהוּ בֶּן-יִמְלָה, נָבִיא אֱמֶת לה', וְזֶה, עַל אַף שֶׁאָמַר לְשָׁלִיחַ שֶׁיֹּאמַר אֶת דָּבָר ה', הֵשִׁיב לוֹ:
עֲלֵה וְהַצְלַח, וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ.
רַק שֶׁהִשְׂבִּיעַ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּדַבֵּר רַק בַּשֵּׁם ה' הֵשִׁיב לוֹ מִיכָיָהוּ:
שָׁמַע, אַתָּה עוֹמֵד לְהַפְסִיד.

וְכֵן, כְּשֶׁצָּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַיִם נִבֵּא חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר לְצִדְקִיָּה:
כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל–לֵאמֹר: שָׁבַרְתִּי, אֶת-עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל.
וְאִלּוּ כְּשֶׁיִּרְמִיָהוּ שָׁמַע זֹאת הוּא הֵגִיב כָּךְ:
אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה; יָקֵם יְהוָה, אֶת-דְּבָרֶיךָ.
רַק אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ שֶׁנְּבוּאָתוֹ הִיא שֶׁקֶר.

כָּךְ גַּם בַּמַּצָּב הַפּוֹלִיטִי הַנּוֹכְחִי,
הַיָּמָנִים אוֹמְרִים:
לָנוּ כָּל הָאָרֶץ, הָעֲרָבִים יֵעָלְמוּ מִכָּאן, אוֹ שֶׁיִּצְטָרְכוּ לִחְיוֹת תַּחַת שִׁלְטוֹנֵנוּ לְלֹא זְכוּיוֹת.
וְאִלּוּ אֲנִי אוֹמֵר:
אָמֵן, כֵּן יִהְיֶה כְּדִבְרֵיכֶם!
אַף כִּי בְּעֶצֶם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁדִּבְרֵיהֶם אֵינָם נְכוֹנִים וְגַם לֹא יִהְיוּ.
וְלֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא.