עת סערו הרוחות

עֵת סָעֲרוּ הָרוּחוֹת
וְכָל דָּבָר הָיָה חֶרְפָּה
עִנְיָנוּ רַק אֲרוּחוֹת
וּלְהַגִּיעַ לְזִקְפָּה,

יָשַׁבְתִּי לִי בָּדָד
וְאֶדֹּם
עִם אִישׁ לֹא מְיֻדָּד
וְאָדֹם.