הַגַּנֶּנֶת הָיְתָה אַכְזָרִית עַד כְּאֵב
וְהַמְּגִיבִים הָיוּ אַכְזָרִים כְּלַפֶּיהָ
הַפֶּה מְשַׁקֵּף אֶת מָה שֶׁבַּלֵּב
כְּמוֹ הַמַּשְׁמָעוּת בְּאוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה.
הַמְּגִיבִים דָּגְלוּ בְּעַיִן תַּחַת עַיִן
וְהִפְגִּינוּ לְעֵינַי כָּל אֶת שִׂנְאָתָם
וַאֲנִי הִבַּטְתִּי וְהִתְהַפְּכוּ לִי הַמֵּעַיִם
מַדּוּעַ אֵין מַקְשִׁיבִים לַיֵּשׁוּעַ הֶחָכָם?
מָתַי נִלְמָד כְּבָר אֶת הַסְּלִיחָה
וְאֶת הִטַּהֲרוּת הַלֵּב
כִּי מָה שֶׁבְּרֵעֲךָ יֵשׁ גַּם בְּךָ
גַּם כְּשֶׁזֶּה מְצָעֵר וְכוֹאֵב.
שירים - חגי הופר 