אמרתי אבגדהו
שיר שנכתב (חלקית) בחלום (לפי הא"ב) –
אַדִּיר בַּמָּרוֹם, גּוֹמֵל דַּלִּים, הָעוֹנֶה וּמוֹשִׁיעַ –
אָמַרְתִּי אֶבְגְּדֵהוּ
זָח הָיִיתִי
טִי' – כֻּלָּם נָסְעוּ עִם הָרוּחַ
פֶּה צַק מִלִּים
וְנָפַל לָרֶשֶׁת.
(קמתי בבוקר כרגיל, היה זה רק חלום).
במה להמתיק ימים
בַּמֶּה לְהַמְתִּיק יָמִים אִם לֹא בְּשִׁירִים?
הָיִיתִי אוֹמֵר בְּסֻכָּר,
אֵבֶל הַסֻּכָּר מַעֲלֶה אֶת רָמַת הַגְּלוּקוֹז בַּדָּם
וְזֶה לֹא בָּרִיא,
וְגַם הֲתַחֲלִיפִים לְמִינֵיהֶם לֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבִים.
אָז כֵּן, בְּכָל זֹאת, הִמְתִּיקוּ יְמֵיכֶם בְּשִׁירִים,
זֶה בְּסֵדֶר.
תירס
כְּמוֹ תִּירָס תִּירָס שֶׁהוֹפֵךְ לִסְטִירָה
כָּךְ בַּחַיִּים מִשְׁתַּנָּה הַמַּטָּרָה
כֶּסֶף כֶּסֶף אַתָּה רוֹדֵף בַּתְּחִלָּה
וּפִתְאוֹם זֶה הוֹפֵךְ לְאַהֲבָה אַהֲבָה.
יחד
הַאִם לֹא נוּכַל לִחְיוֹת כָּאן בְּיַחַד?
הַבֶּאֱמֶת לֹא נוּכַל?
שֶׁהָאַהֲבָה תְּנַצֵּחַ אֶת הַפַּחַד,
הַאִם יַגִּיעַ הַמַּצָּב הַמְּיֻחָל?
הַאִם לֹא נִזְכֹּר שֶׁאֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ
וְשֶׁגּוֹרָלֵנוּ אֶחָד?
הָבָה נִזָּכֵר בְּמָה שֶׁיָּדַעְנוּ וְשָׁכַחְנוּ
וְלֹא נִפְחָד.
בר כוכבא
בַּר כּוֹכְבָא – הָיָה גִּבּוֹר? הַאִם?
אָמְנָם נִלְחַם בְּעַם לוֹעֵז
אַךְ מוּל צְבָאוֹת הָרוֹמָאִים
אֵיךְ זֶה שֶׁכּוֹכָב אֶחָד מֵעֵז?
וְאָכֵן אוֹתוֹ כּוֹכָב נָפַל
וְלֹא הִתְגַּשְּׁמָה הַמִּשְׁאָלָה
אַדְּרַבָּא, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הָעָם חָדַל
לָשֶׁבֶת בְּאַרְצוֹ, וְהִתְפַּזֵּר בַּגּוֹלָה.
דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב
אַךְ לֹא מָשִׁיחַ הוּא בַּר כּוֹזִיבָא
אוּלַי מוּטָב שֶׁנֶּחְדַּל מִלַּעֲקֹב
אַחֲרֵי תּוֹחֶלֶת שֶׁהִכְזִיבָה.
לכל יושבי חלד
הַקְשִׁיבוּ כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד!
הַקְשִׁיבוּ כָּל יוֹשְׁבֵי חָדֵל!
פַּעַם הָיִיתִי נַעַר וְגַם יֶלֶד
וְתֵכֶף אֶהְיֶה זָקָן מִדַּלְדֵּל.
אַחַר-כָּךְ וַדַּאי אֶהְיֶה שֶׁלֶד
וּבַהֶמְשֵׁךְ עִם הָעֲשָׂבִים גָּדֵל
כָּךְ מוּסַר גֶּלֶד אַחַר גֶּלֶד
אָז בִּשְׁבִיל מָה לְהִשְׁתַּדֵּל?
וְלָמָּה טוֹב גַּם זֶה הַקֶּלֶד
אִם בְּמֵילֶא אֵין הֶבְדֵּל?
מה עכשיו
נַנִּיחַ שֶׁנֵּדַע אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת
מָה עַכְשָׁו?
נַנִּיחַ שֶׁנִּגָּע בְּכָל מָה שֶׁיֵּשׁ לָגַעַת
וּנְגָלֶה שֶׁהַכֹּל אַךְ-שָׁוְא.
כַּמָּה אֶפְשָׁר לִצְפּּוֹת בְּנֶטְפְלִיקְס
שֶׁחוֹזֵר כְּמוֹ תַּקְלִיט
כַּמָּה אֶפְשָׁר לְהִתְרוֹצֵץ בַּמֶּטְרִיקְס
לְלֹא תַּכְלִית?
*
עַכְשָׁו = אַךְ שָׁוְא
חֱיֵה מֵעַל לַזְּמַן.
ריכוז
מִי שֶׁמִּתְרַכֵּז מִתְרַגֵּז.
הִתְרַגְּזוּת הִיא הִתְרַכְּזוּת.
אוֹ שֶׁהִתְרַכְּזוּת הִיא תְּרוּפָה לַהִתְרַגְּזוּת.
המידה הטובה
הֱיֵה פִּקֵּחַ, מָתוּן, אַמִּיץ וְצוֹדֵק
אָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים
וְהַנּוֹצָרִים הוֹסִיפוּ
הַחְזֵק גַּם בָּאֱמוּנָה, בַּתִּקְוָה וּבָאַהֲבָה
וּלָאִשָּׁה אָמְרוּ
מַסְפִּיק שֶׁתִּהְיִי צְנוּעָה וְנֶאֱמָנָה.
זוֹ הַמִּדָּה הַטּוֹבָה, הַ-virtu
מִי שֶׁמַּחֲזִיק בָּהּ אִישׁ הוּא
הוּא הַאָשְׁיָה וְהָאִישׁוּ
וּלָאִשָּׁה הַבִיאוּ טִישׁוּ.
*
יוֹצֵא מִתּוֹךְ נְקֻדַּת הֲנָחָה שֶׁיִּהְיֶה רַע יוֹתֵר.
יוֹצֵא מִתּוֹךְ נְקֻדַּת-אֲנָחָה.
אחרי שהמילים
אַחֲרֵי שֶׁהַמִּלִּים אִבְּדוּ מַשְׁמָעוּת
יָכֹלְנוּ לוֹמַר כָּל מָה שֶׁרָצִינוּ
אֲבָל לֹא אָמַרְנוּ אֶת שֶׁרָצִינוּ לוֹמַר.
אַחֲרֵי שֶׁהַמִּלִּים אִבְּדוּ עַצְמָן לָדַעַת
כְּבָר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת
וּבַפֶּה נוֹתַר טַעַם מַר.
בלילה
אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
אֲבָל בַּלַּיְלָה, הוֹ, בַּלַּיְלָה,
בַּלַּיְלָה יוֹצְאִים כָּל הַגַּנָּבִים וְהַזַּנָּאִים
וְנִפְתָּחִים כָּל בַּקְבּוּקֵי הַיַּיִן הַיְּשָׁנִים וְהַחֲדָשִׁים
כָּל לַיְלָה יֵשׁ מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ.
אֲבָל אַתֶּם הֲלַכְתֶּם לִישֹׁן מֻקְדָּם
וְאֵין לָכֶם מֻשָּׂג מִכָּל זֶה.
(הערות: בהקלדה ראשונה יצא לי במקום בלילה בחילה ובמקום זנאים סנאים. אולי היה עדיף להשאיר כך).